הסכמי FATCA
במסגרת המאבק בהון השחור ובהעלמות מס, יזמה ארה"ב ב-2010 את חוק FATCA-Foreign Account Tax Compliance Act. החוק מטיל על גופים פיננסים זרים את החובה לחפש ולאתר במאגריהם, לקוחות בעלי תושבות מס אמריקאית מכוח אזרחות, Green Card וכו'. ולאסוף מידע אודותיהם ולהעבירו לרשויות האמריקאיות. גוף פיננסי אשר לא יציית יכול למצוא עצמו חשוף לניכוי מס במקור על כל פעילויותו בארה"ב. בנוסף החוק מחייב אזרחים אמריקאים לדווח לרשות המס על נכסיהם הפיננסיים מחוץ לארה"ב בקריטריונים מסוימים, חובה זאת מצטרפת לחובה לדווח ל-FINCEN.
בשנת 2014 ישראל חתמה על הסכם עם ארה"ב במסגרתו המדינות ישתפו ויעבירו מידע אחד לשני על אזרחי המדינות. ההסכם נכנס לתוקפו החל מ-29/08/2016. ההסכם מעפיל על הזכות לפרטיות ולסודיות שיש במדינות המקור ומרכז את המידע מהגופים הרבים, דרך צינורות מס הכנסה. לשם כך מס הכנסה הוציא תקנות בדבר היישום של FATCA. כמובן שההסכמים והחוק גררו תגובות והתנגדויות רבות אשר אילצו את בג"ץ להכריע לטובתו.
טופס W-9
מהו טופס W-9?
מי עלול לבקש את הטופס?
טופס 8938
מהו טופס 8938?
מי חייב בהגשה?
מה מדווח?
הנכסים והחשבונות הזרים (מחוץ לארה"ב) הבאים חייבים בדיווח:
חשבונות בנק וחשבונות השקעה
קרנות פנסיה
קרנות השתלמות
ביטוחי מנהלים
קופות גמל
פוליסות חיסכון
מניות המוחזקות מחוץ לחשבון, למשל מניות בחברות פרטיות וכו'.
יחידות השתתפות בשותפויות מחוץ לחשבון, למשל שותף במשרד ראיית חשבון או עו"ד.
הדיווח נעשה במונחי שווי ולא עלות, מה שעלול להוות בעיה בשערוך של נכס מסוים. בנוסף היות והטופס משתלב בדוחות המס של המגיש, אין צורך בכפל דיווח כאשר הדיווח נעשה בטפסים אחרים כגון: 3520, 8621, 5471 וכו'.