דיווח על ישויות זרות
חברה זרה
1
מתאימה לחברות זרות המוגדרות CFC כלומר חברה זרה הנשלטת במעל 50% ע"י אמריקאים. חברות אמריקאיות המחזיקות מעל 10% בחברות זרות גם נכללים בקטגוריה זו.
2
מתאימה לאזרח אמריקאי בעל דרגה גבוהה בחברה זרה או חבר דירקטוריון. עליו לדווח על אמריקאים אחרים אשר אחזקתם עלתה בשנה המס ל-10% או בקפיצות של 10%. רק בקרות האירוע יש חובת דיווח.
3
אזרח אמריקאי המחזיק בחברה זרה ואחזקתו בשנת המס עלתה ב-10% או השלימה ל-10%. השוני בין הקטגוריה הזו לקטגוריה 2 הוא הדיווח העצמי. בקטגוריה 2 הדיווח הוא על אחרים בעוד בקטגוריה 3 הדיווח הוא עצמי. רק בקרות האירוע יש חובת דיווח.
4
אזרח אמריקאי בעל שליטה של 50% ומעלה בחברה זרה. הקטגוריה כוללת גם אזרחים ישראלים הנשואים לאזרחים אמריקאים ובחרו להיחשב כתושבים לצרכי מס. מחויב בדיווח כל שנה.
5
אזרח אמריקאי המחזיק מעל 10% בחברה זרה המוגדרת כ-CFC, חברה הנשלטת ע"י אמריקאים. מחויב בדיווח כל שנה.
היות ומדובר בדו"חות אינפורמטיביים, אי דיווח, דיווח חסר או איחורים בדיווח עלולים לגרור קנסות כבדים. על כן חשוב לדווח באופן נאות ובזמן.
GILTI, SUBCHAPTER F, TRANSION TAX
במהלך כהונתו של דונלד טראמפ חלה רפורמה משמעותית במיסוי על חברות זרות הנשלטות ע"י אמריקאים. עד אז ההכנסות הכלליות של חברה זרה היו מחוץ להישג ידה של רשות המס האמריקאית, אלא אם בעל המניות משך דיבידנד. טראמפ שרצה להילחם בגלובליזציה ובמקלטי המס של חברות הענק ועל הדרך גם להעשיר את קופת המדינה, חייב חברות אלו בחלוקה רעיונית של רווחיהם הצבורים ובמס עליהם. בשנת 2017 טראמפ הנהיג Transition tax אשר חייב חברות אלו במיסים על רווחיהם הצבורים החל מ-1987 על פי נוסחה מסוימת. החל משנת 2018 הוא התחיל להנהיג את משטר GILTI אשר מחייב את החברות במיסוי שוטף כל שנה ושנה. ה-GILTI מחושב גם הוא על פי נוסחה מיוחדת.
אמנם המטרה של טראמפ הייתה להילחם בתאגידי הענק, אך שיטת המס הייחודית הנהוגה בארה"ב גם הכלילה והכפיפה בעלי עסקים קטנים ואזרחים המתגוררים מחוץ לארה"ב. על כן, על פי התקנות החדשות של GILTI, קיימת הקלה לחברות זרות שמקום מושבם הוא במדינה בעלת שיעור מס של לפחות 90% משיעור המס האמריקאי. היות ושיעור המס הפדראלי בארה"ב הינו 21 ושיעור המס בישראל הינו 23%, חברות ישראליות עומדות בהקלות. חשוב לציין כי מדובר על שיעור המס האפקטיבי, על כן חברות אשר יש להם הקלות מס בישראל או הפסדים מועברים עלולות למצוא עצמן מחוץ ל-HIGH-TAX EXCEPTION.
בחירת לפי סעיף 962 אפשרות אשר שמה חוצץ בין בעל המניות לבין החברה הזרה בדמות מעין חברת רפאים אמריקאית. הבחירה הזאת לבעל המניות להימסות כאילו היה חברה אמריקאית, כלומר על פי שיעורי המס של 21% ולא לפי 37%. כמו כן ניתן לקבל ניכוי של 50% לפי סעיף 250 וניתן להזדכות על המיסים שהחברה הזרה שילמה. בחירה האם לבחור במדיניות המס הזאת מחייבת תכנון קפדני ולא מתאימה בכל מקרה.
SUBCHAPTER F היא מדיניות מיסוי אשר "משקיפה" הכנסות בעלות אופי פסיבי לבעל המניות ומונעת ממנו את האפשרות למנגנון דחיית המס על ידי שימוש בחברה זרה.
שותפות זרה
אזרחים אמריקאים גם חייבים בדיווח מקיף על אחזקתם בשותפויות זרות, מחוץ לארה"ב. גם דיווח זה נעשה לפי קטגוריות אשר היקף המידע והאינפורמציה על השותפות הזרה הוא בסדר יורד, כלומר קטגוריה 1 מעביר מידע רב ואילו קטגוריה 4 מעביר מידע חלקי ושולי. הדיווח נעשה בטופס 8865 והוא מצורף כנספח לדוח המס של האזרח האמריקאי.
קטגוריה 1 – שותף המחזיק במעל מ-50% מיחידות ההשתתפות של השותפות.
קטגוריה 2 – שותף המחזיק במעל 10% משותפות הנשלטת בידי אמריקאים. אין צורך עם שותף אחד הוא מקטגוריה 1.
קטגוריה 3 – אזרח אמריקאי אשר העביר נכס בתמורה לאחוזים בשותפות.
קטגוריה 4 – שותף אשר רכש, מכר או נעשה איזשהו שינוי באחוז האחזקה שלו.
הדיווח רלוונטי לאזרחים אמריקאים הגרים בישראל ושותפים בשותפויות מוגבלות, שותפויות כלליות, VC, קרנות גידור וכו'.
טופס 8832
טופס המאפשר שינוי סיווג לישויות זרות ואמריקאיות. רלוונטי לאזרחים אמריקאים המחזיקים בישויות זרות ורוצים לסווג אחרת או באופן זהה למדינת המקור את הישות בעיני הרשויות האמריקאיות. כך למשל הטופס מאפשר לחברה בע"מ ישראלית לסווג עצמה לשותפות או לחברה שקופה. או להפוך שותפות לישות אטומה לצרכי מס.
